החוקר הבכיר בתיקי ראש הממשלה, יורם נעמן, העיד היום (ראשון) בפעם השנייה במשפט נתניהו, והכחיש שהוביל את ניר חפץ להחלטה לחתום על הסכם עד מדינה. בניגוד לגרסת חפץ, הוא התעקש שלא רמז לו להגיע להסדר מול הפרקליטות.
בזמן חקירות נתניהו היה נעמן קצין בדרגת סגן-ניצב, ושימש ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל”כ). סנגורו של נתניהו, עו”ד עמית חדד, הציג בפניו תמלילי חקירות שבהן אמר חפץ, דובר ראש הממשלה לשעבר, שהחוקרים כיוונו אותו ברמיזה לסוגיית עד המדינה והוא נענה לכך. אחד התמלילים תיעד חקירה שבה התרעם חפץ על נעמן על כך שפורסם בתקשורת שהוא זה שיזם את העסקה מול הפרקליטות. נעמן השיב לחפץ „נכון”.
בדיון היום טען נעמן שבאותה שיחה הוא לא אישר את נכונות הטענות של חפץ, אלא „זה היה רק שיקוף של הדברים שהוא אמר. הוא סומן כעד מפתח אבל לא כעד מדינה. יש קורלציה בין עדי מפתח שהחשדות נגדם חמורים והם מעורבים בכל הרבדים של המעשה, לבין הפיכתם לעד מדינה. אבל לא אנחנו פנינו אליו להיות עד מדינה”.
חדד הציג בפניו מזכר משטרתי שלפיו זאב רובינשטיין, שבמשך שנים ניהל את המגעים בין משפחת נתניהו לבין בעל השליטה דאז בוואלה שאול אלוביץ’ והמנכ”ל אילן ישועה, זומן לעדות פתוחה ולא לחקירה באזהרה. חדד תהה מדוע חפץ סומן כעד מפתח ואילו רובינשטיין לא, אף שביצע פעולות דומות. נעמן השיב רק שכך התבקש למסור לעורך דינו של רובינשטיין.
זה לא אני, זו הפרקליטות
בדיון הקודם הודה נעמן שבמסגרת תיק 4000 נחקר חשד שאלוביץ’ העניק לנתניהו „סיקור אוהד” באתר וואלה, אבל בכתב האישום שינתה הפרקליטות את הניסוח ל”היענות חריגה בסיקור”. היום הוא אישר שהמושג החדש הצריך חקירה שונה מזו שנוהלה.
עו”ד חדד: היענות חריגה זה מושג אחר לגמרי. בסיקור אוהד אתה בוחן את הכתבות, בהיענות חריגה, שזה מושג יחסי, אתה צריך לערוך השוואות לאתרים אחרים ולפוליטיקאים אחרים. זו חקירה אחרת לגמרי. אתה מסכים איתי?
נעמן: „כן, זו חקירה אחרת. אבל הפרקליטות היא זו שהחליטה”.
עו”ד חדד: אבל אתה רואה שהוגש כתב אישום בדבר אחד, בעוד אתה חקרת משהו אחר. אתה לא פונה ואומר „בואו נעשה השלמת חקירה או משהו”?
נעמן: „לא, זו החלטה של פרקליטות”.
גם בנוגע למושג „סיקור אוהד” הודה נעמן שלא נערך מחקר מקיף לאתר וואלה. לשאלה שהציג בפניו השופט עודד שחם השיב נעמן שהסיק שהסיקור אוהד לפי „שיחות עם אילן ישועה, איריס אלוביץ’, בהקשר של כל הסיקורים בוואלה, מתוך כוונה להטיב עם ראש הממשלה ומשפחתו. השיחות מתייחסות לכתבה כזו או אחרת. לכן ההתייחסות שלנו הייתה לשיחות שלמעשה עוסקות בכתבות”.
השופט שחם: בדקתם את הכתבות?
נעמן: „אמרתי שהצגנו כל מה שהיה להציג בפני ראש הממשלה. ההחלטה אם זה סיקור חיובי או אוהד זו החלטת הפרקליטות”.
השופט שחם: איך אפשר להגיע למסקנה בעניין הזה? הגיון בסיסי?
נעמן: „אנו מציגים את הראיות, תשובות של ראש הממשלה, ושיחות של שאול בהתאם לאותם סיקורים. הפרקליטות מקבלת החלטה אם הסיקור אוהד או לא”.
שחם: אבל על איזה בסיס היא מקבלת החלטה?
נעמן: „לפי הסיקור (שכאמור לדבריו לא נבדק, נ”ב)”.
בהמשך הדיון טען עו”ד חדד שהמניע של אלוביץ’ להיטיב עם נתניהו היה הזדהות אידאולוגית עם ראש הממשלה. נעמן ענה: „בשיחות עם ישועה אין שום מקרה שבו אלוביץ’ אומר ‘תבצע את זה כי אני מאמין בזה’. השיח היה אחרת”.
נזיפה מרוני אלשיך
נעמן היה מעורב גם בחקירת פרשת הצוללות. בנושא זה שאל אותו חדד מדוע כונתה הפרשה „תיק 3000” – שם המרמז על היותה חלק מסדרת תיקי 1000, 2000 ו-4000 שבמרכזם עומד נתניהו. נעמן סיפר שהוא העניק לתיק את השם וננזף על כך על ידי המפכ”ל דאז רוני אלשיך.
„אני כתבתי את המספר הזה”, אמר. „זה היה בהמשך לחשדות שהיו בתיק הזה. אני חושב שזו הייתה אפילו טעות. אני באופן ספונטני פניתי ליחידה הרושמת וביקשתי לקרוא לתיק 3000. אני זוכר מפגש עם המפכ”ל אלשיך. הוא שאל בצורה כועסת למה 3000? זו הייתה טעות”.
בהמשך הוסיף: לא אמרתי שזה בהקשר לחשדות של תיקי 1000 ו-2000. הייתה תזה שלמעשה עו”ד דוד שמרון הוא שלוחו של ראש הממשלה בכל מה שקשור לעסקה הזו. בהתחלה סברנו שאולי ראש הממשלה קשור לתיק. מהר מאוד הבנתי שזו הייתה טעות. אבל זה כבר נרשם”.
עו”ד חדד: מגיע תיק, אין לך בדל ראיה נגד ראש הממשלה, אפילו אין אישור יועץ משפטי.
נעמן: „הייתה תזה”.
עו”ד חדד: תאשר שידעת פוזיטיבית שהיועץ לא נתן הוראה לחקור על ראש הממשלה.
נעמן: „נכון”.
עו”ד חדד: למרות שלא היה אישור של היועץ, בכל זאת חקרתם על ראש הממשלה.
נעמן: „לא יודע אם חקרנו ‘על’ ראש הממשלה. בעדויות יש דינמיקה. כשעדים מזכירים את ראש הממשלה, שאלות ההמשך קשורות לאותן תשובות. זה לא שאתה חוקר על עבירה מסוימת, אלא שאלות נלוות. בוגי יעלון סיפר על ישיבות שהיו לו עם ראש הממשלה, וכל מה שנאמר שם. טבעי לשאול שאלות. אני חושב שזה מה שהיה”.
