בסוף השבוע שעבר הציג השר לביטחון לאומי את מלוא פני הכיעור המאפיין את הממשלה. מלווה בכמה הורים שכולים ביקר איתמר בן גביר במתקן כליאה שמוחזקים בו עצירים ביטחוניים ובהם מחבלי נוחבה. לעיני השר הועלתה „הצגת־תכלית” מטעם שב”ס, שמפקדיו מתחרים זה בזה מי מתחנף יותר לשר על ידי התעללות בעצירים הפלסטינים. בתום הביקור העלה בן גביר סרטון, שתיעד את ביקורו בחשבון ה־X שלו, מתגאה ומתהדר במופע השפל והעלוב שבניצוחו.
אם בעבר התגאתה ישראל בתנאים האנושיים שבהם החזיקה מחבלים פלסטינים, עכשיו גאוות הממשלה היא על פרסום סרטוני „סנאף” בניצוח שר הרשע. „אנחנו לפני הרמדאן רואים כאן פעילות שגרתית של שירות בתי הסוהר”, אמר השר־הקריין למצלמה, „מול המחבלים הרוצחים, השפלים, הארורים. מה שעשינו כאן זה היסטוריה… אבל עכשיו אנחנו חייבים עוד דבר: מוות למחבלים”. כשהוא מצביע בידו לעבר העצירים הכפותים שהושלכו למרגלותיו בידי הסוהרים, המשיך בהתלהבות: „הם צריכים להיות מוצאים להורג, בתלייה, בזריקה, בכיסא חשמלי, העיקר להוציא אותם להורג”.
לא ידוע מי העצורים שהושלכו לרגלי השר. אפשר להניח, כי איש מהם לא עבר שום הליך משפטי, אחרי יותר משנתיים. איש מהם גם לא קיבל ולו ביקור אחד של נציגי ארגון „הצלב האדום”, כמתחייב מהמשפט הבינלאומי. יש ביניהם עצירים, שלמשפחותיהם ברצועה אין כל מושג מה עלה בגורלם ואם נשארו בחיים.
העצירים מוחזקים בתנאים קשים, כולל הרעבה וכפיתה ברוב שעות היממה. בנובמבר התפרסם דו”ח מטעם עמותת „רופאים לזכויות אדם” שחשף, כי 94 עצורים מתו בבתי הכלא בישראל מתחילת המלחמה ברצועת עזה.
בתצוגה מגוחכת ונלעגת במיוחד „פרצו” כוחות השב”ס אל חצר הכלא כשהם רעולים, חמושים וממוגנים מכף רגל ועד ראש, משליכים רימוני הלם אל תוך החצר בלא כל סיבה, זולת הרצון להתחנף לשר. אחר כך נכנסו לתאים וגררו מתוכם עציר אחר עציר, ידיו ורגליו כפותות, עיניו מכוסות, וזרקו אותם על הרצפה כמו שזורקים חפץ. היה ניכר על השר כי נהנה מהמחזה, והוא מיהר להפליג בשבח הסוהרים ומפקדיהם.
בין העצורים יש מחבלים אכזרים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר — שהממשלה מבקשת להגדיר אותו כ”אירועים”. ידיהם מוכתמות בדם של ישראלים חפים מפשע, ועליהם להיענש במלוא חומרת הדין. אבל בין הליך ענישה חוקי ומוסדר ובין ההצגה המבוימת לכבוד בן גביר רב המרחק. בשמירת המרחק הזה נשפטת חברה.
