הזמר ניל סדקה, שהיה ילד פלא מוזיקלי ונהפך לאליל נוער בקריירה מוערכת שנמשכה שבעה עשורים, מת אתמול (שישי) בלוס אנג’לס בגיל 86. סיבת המוות לא נמסרה.
סדקה כתב ושר כמה מהלהיטים הגדולים בקרב בני הנעורים בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60, בתקופה שלפני הביטלס, כמו Calendar Girl ו-Breaking Up Is Hard to Do. הוא גם היה שותף לכתיבת השירים Stupid Cupid ו-Where the Boys Are ששרה קוני פרנסיס.
הקריירה של סדקה הצטלבה עם מגוון מרשים של מוזיקאים ובהם הפסנתרן ארתור רובינשטיין, הכנר יאשה חפץ, קרול קינג ואלטון ג’ון. היה בו שילוב בין יכולת כתיבת שירי פופ קליטים, קול טנור גבוה נערי והתלהבות חסרת בושה להופיע על הבמה. והיה לו גם סיפור שהוא בו בזמן אוניברסלי ומחובר למקום מסוים: ברוקלין של שנות ה-50 והתרבות היהודית בה והקשר שלה לשנותיו הראשונות של הרוקנרול.
בראיון ב-2012 לעיתון היהודי „פורוורד” העלה סדקה זיכרונות על קרול קינג, שאיתה יצא בתקופת התיכון, ניל דיאמונד שגר מעבר לרחוב, וזמרים אחרים כמו ברברה סטרייסנד ובארי מנילו שהיו להם השפעות דומות. „כולנו חיינו בברוקלין”, אמר. „זו היתה תקופה נהדרת. זה בטח היה קשור לאג קרים ששתינו. הסתובבנו הרבה בחנויות ממתקים ושתינו אותו ואכלנו קנישעס עם תפוחי אדמה”.
הוא נולד ב-13 במרץ 1939 לאב ממוצא יהודי ספרדי ואם ממוצא יהודי אשכנזי. שם משפחתו הוא וריאציה של השם צדקה. בגיל תשע התקבל לג’וליארד. ב-1956 היה בין 15 נגנים שרובינשטיין, חפץ ואחרים בחרו בהם להופיע בתחנת הרדיו WQXR שהיתה שייכת אז ל”ניו יורק טיימס”.
דרכו בעולם המוזיקה הקלאסית נראתה סלולה, אבל הוא פנה אל אחרת. כשהיה בן 13 הוא ושכן שלו, הווארד גרינפילד, החלו לכתוב שירים. סדקה הלחין וגרינפילד כתב את המילים. סדקה שמר זאת בסוד מפני אמו, משום שהיו לה ציפיות גדולות ממנו.
בקיץ 1958, כשסדקה היה בן 19, לקוני פרנסיס היה להיט – Stupid Cupid – שהוא וגרינפילד כתבו. השניים המשיכו לכתוב שירים לזמרים, כמו בובי דארין, אבל סדקה בעל בני הבייבי פייס זכה להצלחה במהרה גם כזמר בזכות עצמו. הסינגל הראשון שלו, The Diary, נכנס למצעד ה-100 של בילבורד בדצמבר 1958. השיר הראשון שלו שהגיע לעשרת הגדולים במצעד היה Ho Carol שהוא וגרינפילד כתבו על קרול קינג.
בתחילת שנות ה-60 סדקה כבר היה כוכב פופ גדול. שירו Breaking Up Is Hard to Do הגיע למקום הראשון במצעד באוגוסט 1962. „הייתי צריך לצבוט את עצמי כדי להאמין”, אמר ל”רולינג סטון” ב-1975. הוא היה נוסע בברוקלין, סיפר עוד, במכונית הראשונה שלו, ושומע את שיריו מתחנות הרדיו.
מ-1959 עד 1963 הוא מכר יותר מ-25 מיליון תקליטים והופיע בארצות הברית ומחוץ לה. אבל „הפלישה הבריטית” ב-1964 עצרה הכל, והפכה את המוזיקה שלו למיושנת עוד כשהיה בשנות ה-20 לחייו.
ב-1970 עבר לאנגליה, שבה היה עדיין פופולרי, בניסיון לשקם את הקריירה. הוא הקליט בחברת התקליטים של אלטון ג’ון את האלבומים Sedaka’s Back ו-The Hungry Years שזכו להערכה. סדקה המשיך להופיע גם בשנים שלאחר מכן.
הוא הותיר אחריו אישה, ליבה שטרסברג, שלה נישא ב-1962, בן ושתי בנות.
