1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?

„משחק עם בן דוד שלי אוהד במכוניות צעצוע במושב האחורי בסוסיתא של אבא שלי, בדרך לבקר את דוד בנימין בקיבוץ חוקוק”.

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהוריך?

„מאבא שלי את חוש ההומור, מאמא שלי – לקחת את הכל ללב. משניהם את מוסר העבודה הייקי”.

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?

„את היכולת המתמטית של אבא שלי ואת האהבה למוזיקה קלאסית ותשבצים מאמא שלי”.

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?

„המורה ורדית מכיתה א’, שנתנה לי לצייר בשיעור ואפילו נתנה לי מחברת מיוחדת בשביל זה”.

5. מה היה הרגע שבו ידעת – זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?

„כשהקומיקסים שציירתי בשיעור, ושאבא שלי כרך בעזרת ציוד הנגרות שלו, עברו ונקראו בין הילדים בכיתה”.

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?

„הלכתי ליד דיזנגוף סנטר ושמעתי מאחוריי שני ילדים דנים בלהט ב’זבנג!’ שהופיע השבוע במעריב לנוער”.

7. הכישלון שהכי השפיע עליך?

„כשראיתי ב’צומת ספרים’ את הספר הכי אישי ורציני שעשיתי למבוגרים במדף עם שאר ספרי ‘זבנג!’. הבנתי שיהיה לי קשה לצאת מתדמית ‘הקומיקס המסחרי לנוער'”.

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?

„כשחיפשתי דירה בתחילת לימודי בבצלאל, ראיתי מודעה של ‘דרוש שותף’ עם ציור קטן. כך נפתחו 40 שנה של חברות אמת ושיתופי פעולה מקצועיים עם ניסים (נוסקו) חזקיהו, שגם היה זה שסיפר לי ב-1987 שמעריב לנוער רוצה להכניס מדור קומיקס לעיתון”.

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?

„הבמאי ג’יימס גאן, שחשבתי שיצליח לעשות משהו טוב בקולנוע עם הדמויות של DC, אך מסתבר שהוא שרלטן חסר מעוף שבאמתחתו רק סרט עם עלילה ודמויות מאוד מסוימות, והוא מעדיף להתפלש בהעדפותיו האישיות במקום להיות נאמן למורשת המשמעותית שיש לדמויות שעליהן הופקד. וחוץ מזה, העונה השנייה של ‘פיסמייקר’ היתה זוועה”.

10. דבר אחד שתרצה להשאיר כמורשת אחריך?

„מספיק עבודות שיסדרו לבנות שלי חיים נוחים ומחוסרי דאגות במדינה חופשית ודמוקרטית, רצוי ישראל”.

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?

„לספר סיפורים בתמונות ולהשתמש בהם בשביל לקטר”.

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?

„קצת נדוש למי שמכיר קומיקס, אבל הספר ‘Watchmen’ של אלן מור ו’The Dark knight Returns’ של פרנק מילר. הסרט ‘Life Of Brian’ („בריאן כוכב עליון”) של מונטי פייתון. כרגע הלהקות האהובות – The Wombats והפסוליה של דייזי”.

לשרוק ולקוות לטוב. מתוך „בריאן כוכב עליון”

13. יש אלוהים? ואם כן – מהי מערכת היחסים שלך איתו?

„כמו שאמר פסקל: אם אלוהים קיים, כל מה שאנחנו נגיד עליו יהיה שטות מוחלטת. חוץ מזה, אני צריך את כל ה-Suspension of Disbelief שלי למדע הבדיוני. ומעולם לא חשבתי אחרת. יש מספיק כוכבים ביקום בשביל להגיע למסקנה שאנחנו תאונה נחמדה ביקום אינסופי. בקיצור – אין. לפעמים אני מתפתה ומוצא כל מיני תבניות באירועים בחיים, אבל זה תמיד מתברר כשטויות. ברגעים קשים במיוחד אני מדבר עם עצמי”.

14. מהו החפץ האחד שאתה תמיד לוקח איתך?

„המקרן והמערכת סטריאו שלי אהובים במיוחד, וגם הרבה חולצות קומיקס שאשתי רוצה להפוך לסמרטוטים”.

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?

„מכל עמיתי למקצוע שלא גייסתי להשתתף בספר ‘בלב ה-7 באוקטובר’ (יצא בעברית בהוצאת ‘פרדס’), שבו גייסתי 12 קומיקסאים ישראלים להנציח בקומיקס סיפורי גבורה מאותו יום נורא. לצערי היו כאלה שנשארו בחוץ, ואני ממש מצטער על כך ומקווה שיבוא יום ואוציא איתם גם ספר משותף”.

כמה קטנות

– אם לא ישראל – היכן?

„סן פרנסיסקו, או באיזה חור בצרפת”. – אם לא עברית – איזו שפה?

„בזכות הקומיקס אני די תותח באנגלית, אבל צרפתית הרבה יותר יפה, ויש גם המון קומיקס”. – אם לא אורי – איזה שם?

„דוקטור (בשביל אמא)”. – לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?

„בעוונותיי – הטלפון שלי, ואף פעם אין עליי כלי ציור. אולי האייפד לפעמים, לישיבות משעממות או לתורים למיניהם”. – מדד האושר האישי?

„ממוצע 7.5, כיום – 8. נראה מה יהיה אחרי הבחירות”.

עיתון הקומיקס של אורי פינק (62), „זבנג!”, יוצא מדי חודש כבר 20 שנה, ולאחרונה חגג את הגיליון ה־250