שלושה צעדים לכפרה על חטא הלשון הרע, וגם זה – רק אם לא סיפרתם את זה הלאה.

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 56:

הדברים האסורים מכוח הלשון הרע ששמע

אומר החפץ חיים: „השומע לשון הרע חלילה לו מלעשות שום מעשה, או לגרום שום נזק או ביוש, לאדם שדובר בו מחמת הלשון הרע ששמע ולשנוא אותו בלב על כך. קל וחומר שאינו יכול לפטור עצמו מחיוביו כלפי המדובר, כגון במקרה שאמרו על אחד מעובדיו שגנב ממנו – אסור לו להימנע מלשלם שכרו, וכן אסור להימנע מלתת צדקה לאדם המוחזק לעני שנהגו לתת לו צדקה והוציאו עליו דיבה שהוא רק מתחזה לעני – כי כל עוד שלא יתברר הדבר, מותר רק לחשוש לכך ולא להימנע מחיוביו כלפיו”.

הכי מעניין

אופן התיקון לחטא קבלת לשון הרע

„מי שקיבל לשון הרע – אם עבר והאמין בליבו ללשון הרע, אך לא סיפר הדבר עדיין לאחרים, תיקונו הוא שלושה שלבים: א) יתחזק להוציא הדברים מליבו שלא להאמינם. ב) יקבל על עצמו להבא שלא לקבל לשון הרע על אדם מישראל. ג) יתוודה על כך”.

„אם סיפר הדברים ששמע לאחרים – אין לו תקנה עד שיפייס את האדם שדיבר עליו, או שיוציא הגנאי מלב השומעים, בנוסף על תיקוני חטאו שנזכרו למעלה”.

מביא ספר „פניני חיים” את ספר „שמירת הלשון” שער הזכירה פרק ט”ו: „קשה היא המחלוקת שהיא מביאה לידי מיתה”.

שמירת הלשון, שיעור 56:

יש לבטוח בקדוש ברוך הוא בכל זמן ומצב

„כתוב ‘בטחו בה’ עדי עד כי בי-ה ה’ צור עולמים’. הנה הלשון ‘עדי עד’ בא ללמד שאף בזמננו, שאנו רואים קצת הסתר פנים ואין הנהגה גלויה כמו שהייתה בזמן בית המקדש, ועל ידי זה נמצאו כופרים ומורדים בקדוש ברוך הוא, אף על פי כן יבטח בה’ שהוא המנהג את הכל והוא המסדר את כל העניינים”.

יש להתבייש שלא לבטוח בה’

„כל מניעת הכבוד מהקדוש ברוך הוא על ידי כמה שוטים, שכופרים ומורדים בו יתברך, זה רק בעולם הזה – אך למעלה בעולם העליון כל המלאכים מכתירים את שמו יתברך, ומכירים את כבודו שהוא מחיה ומנהיג אותם, וכאשר נתבונן נראה שכל העולם הזה אינו אפילו כגרגיר חרדל נגד העולמות העליונים כולם, ואין נחשבת מרידות השוטים שבעולם הזה למאומה – ואיך לא נתבייש בעצמנו אם לא נבטיח חס ושלום בשמו יתברך המחיה את כל העולמות?”.

ישנם מלאכים כמעט עד אין מספר

תוהה בעל שמירת הלשון: למה אנחנו חוששים בנושאי פרנסה? „יש מלאכים שמשרתים את השם יתברך כמעט בלי גבול, וישנם מלאכים שמידתם אלפי פרסאות, ומעולם לא ירד אחד להודיע שחסרה לו מעט השפעה. והאדם הקטן הזה, שאינו נחשב אף כגרגיר חרדל למולם, איך הוא מצטער ודואג תמיד מנין תהיה לו פרנסה?!”.

„מסקנת הדברים: אין לנו אלא רק להתחזק בכל עוז, ולעשות רצונו ולא לדאוג כלל, כמו שלא צריך בן מלך לדאוג אולי יחסר לו לחם”.