„אין לי סיכוי לשמור על לשוני”. האמנם? | חפץ חיים, שיעור 63

בית הדין יכול להכות אדם על סמך דברים ששמע, רק אם יש לכך עדים נוספים מלבד הנתבע.

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 63:

היתר לבית דין להכות על סמך דברים הניכרים

דיברנו על כך שלפעמים יש דברים שהם ודאיים, למשל כשבן אדם חטא כשהוא ידע שזה אסור, אז כעת החפץ חיים מתעסק ביכולות הפעולה של בית הדין במקרה כזה. „לפעמים ניתן רשות לבית דין, מפני צורך שעה, להכות את הדם כדי שיודה. כגון שאחד בא לצעוק לפניהם שנגנב ממנו חפץ והוא משער בוודאי, בדברים הניכרים ממש, שפלוני גנב ממנו את החפץ, אזי אם גם בית הדין רואים את הדברים הניכרים, או שהעדים העידו לפניהם על הדברים הניכרים, מותר לבית דין להכות את הגנב כדי שיודה”.

הכי מעניין

„אך לאדם יחיד, או אפילו לבית דין, המתבררים להם הדברים הניכרים רק על ידי סיפור התובע, לא ניתן רשות להכות”.

איסור הכאת אדם על סמך דברי התובע

„ישנם אנשים הטועים שאם נגנב להם חפץ ויש להם חשד על אדם אחד, אומרים לתובע שיש להם דברים הניכרים על אותו אדם והם מכים ועונשים אותו כדי שיודה – הרי הם עושים בזה איסור גדול”. כלומר: אנחנו חייבים שתהיה עדות, בדרך שהתורה מצווה אותנו.

מביא ספר „פניני חיים” את ספר „שמירת הלשון” שער הזכירה, פרק ט”ו: „גם השטן מתגרה בבעלי מחלוקת כדאיתא במסכת גיטין. אמרו חז”ל: ‘בשלושה מקומות ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה – ולא ויתר על מחלוקת'”.

שמירת הלשון, שיעור 63:

לשון הרע מחמת ייאוש ומחמת שהדבר נעשה הפקר

מתוך שבעת היסודות שגורמים לאדם לחטוא בלשון הרע, היום נלמד את המידות הרביעית והחמישית שאדם צריך לטפל בהן לפני שינסה להימנע מחטא הלשון.

תיאור סיבת הייאוש ותרופתה

שמירת הלשון פותח את דבריו: „יש אנשים שהיצר מפתה אותם שאינם יכולים לעמוד כלל בעניין שמירת הלשון, אלא אם כן יפרשו לגמרי מענייני העולם, וזה הרי לא אפשרי. על כן הם תולים את עצמם במאמר חז”ל ‘וכולם בלשון הרע’, ומתייאשים לגמרי משמירת הלשון”.

„ובאמת – זו טעות גדולה: כי אם כדבריהם, למה צוותה התורה על זה במצוות לא תעשה? ועוד: הרי ידוע ש’אין הקדוש ברוך הוא בטרוניא עם בריותיו’, והיה לתורה לכתוב זאת בענייני מידות קדושות, הנאמרות רק לאנשים יחידים”.

„אלא ודאי הקדוש ברוך הוא, שיצר את האדם, שם בכוח כל אדם מישראל שאם רק ישים לב על דרכיו – יוכל להיזהר מזה. ובוודאי אם יהיה מוסכם אצלו לשמור את פיו שלא יפתחנו לא לצורך ולא לדבר רע ומרמה, הוא ידבר רק כאשר צריך והוא לא ידבר רע על אנשים אחרים – לא ייבצר ממנו לעמוד בזה, והבא להיטהר מסייעין אותו”.

מביא ספר „פניני שמירת הלשון” את ספר „חובות הלבבות” שער יחוד המעשה פרק ה’: „בהילחמו ביצר הרע – הזקתו מסתלקת מעל האדם בנקלה, כי המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר, כמו המעט מן האור שדוחה הרבה מן החושך”.