כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, האו”ם הוסיף את כוחות הביטחון הישראליים לרשימה השחורה של מבצעי אלימות מינית – וכעת הם נמצאים שם לצד אנשי חמאס, שהואשמו בכך בעקבות טבח 7 באוקטובר.
על פי הדוח שזכה לביקורת רבה בישראל, כוחות ישראליים היו מעורבים בדפוסים מתועדים של אלימות מינית נגד עצורים פלסטינים בשטחים הכבושים של עזה והגדה המערבית. „ההפרות כללו אונס, לרבות באמצעות חפצים, אונס קבוצתי, ניסיון אונס, אלימות פיזית כלפי איברי המין, מקרים של ירי מכוון לאיברי המין, מגע בשדיים ובאיברי המין, חיפושי הפשטה וחיפושים פולשניים (בחללי הגוף) שבוצעו ללא הצדקה ביטחונית נראית לעין, עירום כפוי ואיומים באונס”, נכתב.
הדוח מציין כי פגיעות מיניות נעשו על-ידי צה”ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר – ומזכיר ספציפית את הימ”מ, יחידת כת”ר של שב”ס וגם את כוח 100, זכר לתקרית בשדה תימן.
אלימות מינית במתקני מעצר
הדוח מצביע על חוסר ענישה שיטתי ומתמשך בנושא. לדוגמה, הוזכרו כאמור את חמשת חיילי מילואים מכוח 100 של צה”ל שהואשמו בתקיפה פיזית חמורה במחנה שדה תימן. הדוח ציין כי למרות קיומן של ראיות רפואיות וסרטון שהעידו על החדרת חפץ לפי הטבעת שהובילה לפציעות חמורות, אישום על אלימות מינית או אונס נעדר מכתב האישום, ובמרץ 2026 כל ההאשמות נגדם בוטלו.
לפי הדוח, „ב-2025 המשיכו להיות מתועדים דפוסים של אלימות מינית נגד פלסטינים העצורים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. המקרים שאומתו על-ידי האו”ם צריכים להיתפס כמצביעים על תקריות ודפוסים לאורך תקופות דיווח מרובות ולא כמקיפים, לאור מניעת הגישה המתמשכת של ממשלת ישראל למתקני כליאה, כמו גם לעזה. אתגרים בדיווח על אלימות מינית נמשכו, עקב, בין היתר, איומים מפורשים מצד כוחות חמושים וכוחות ביטחון ישראליים שאילצו עצורים שלא לדווח על התעללות”.
בדוח צוין עוד כי „על פי משרד נציב האו”ם לזכויות אדם (OHCHR), בעוד התוכנית המקיפה הובילה לשחרורם של 1,968 פלסטינים שהוחזקו על ידי הרשויות הישראליות, למעלה מ-9,000 נותרו במעצר, כולל למעלה מ-4,000 עצורים ללא כתב אישום או משפט או עצורים מנהליים, מה שמעלה חששות למעצר שרירותי. בשנת 2025, האו”ם אימת מספר תקריות של אלימות מינית הקשורה לסכסוך, לרבות כסוג של עינויים, שהופעלו נגד 14 גברים, 7 נשים, 9 נערים וילדה אחת מרצועת עזה והגדה המערבית.
„13 ממקרים אלו התרחשו בשנת 2025, ו-18 בשנים 2023 ו-2024. ההפרות כללו אונס, לרבות באמצעות חפצים, אונס קבוצתי, ניסיון אונס, אלימות פיזית באיברי המין, מקרים של ירי מכוון לאיברי המין, מגע בשדיים ובאיברי המין, חיפושי הפשטה וחיפושים בחללי הגוף שבוצעו ללא הצדקה ביטחונית נראית לעין, עירום כפוי ואיומי אונס. אונס ואונס קבוצתי, בחלק מהמקרים באופן חוזר ונשנה, בוצעו נגד תשעה קורבנות, רובם מעזה. המבצעים כללו כוחות חמושים וכוחות ביטחון ישראליים, דהיינו צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר, כולל הכוח המיוחד ‘כתר’, והיחידה המשטרתית ללוחמה בטרור (ימ”מ)”.
בדוח נאמר כי „הפרות אלו התרחשו בעיקר במהלך מעצר וחקירה ובמספר אתרים, כולל מחנות צבאיים (שדה תימן, מתקן המעצר עציון, מחנה מג’נונה ובסיס לא מזוהה); מתקני שירות בתי הסוהר (מגידו, עופר, רמלה, השרון, שאטה, נפחא ודמון); ובתחנת משטרה ישראלית (תחנת משטרת גוש עציון). בנוסף, בוצעו הפרות במחסומים ובמהלך פעולות צבאיות ישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. השורדים כללו עיתונאים ופעילי זכויות אדם. רוב המקרים היו כרוכים במספר צורות של אלימות מינית שהופעלו במקביל, ובחלק מהמקרים, ההפרות צולמו או הוסרטו, כולל מקרה אחד של אונס.
„אלימות מינית נגד עצורות כללה לרוב איומי אונס, עירום כפוי, מגע לא רצוי וחיפושי הפשטה משפילים או מבזים ללא הצדקה, בעוד שגברים ונערים היוו מטרה לאונס, ניסיון אונס ואלימות כלפי איברי המין, מה שהוביל לכך שחמישה קורבנות גברים סבלו מדימום רקטלי חמור או נפיחות במשך מספר ימים או שבועות, ובחלק מהמקרים, מבלי לקבל טיפול רפואי. ההשפעות ארוכות הטווח של אלימות מינית על עצורים ששוחררו בחזרה לעזה הוחמרו עוד יותר בשל תנאי המחיה הקשים. יתרה מכך, בשל האסון ההומניטרי והעקירות ההמוניות החוזרות ונשנות שנגרמו בעקבות הסכסוך, נשים ונערות בעזה ממשיכות להיות חשופות לסיכונים מוגברים לאלימות מינית”.
הדוח קורא למדינות החברות באו”ם לשקול להטיל סנקציות על המדינות והגופים שמופיעים ברשימה למשך חמש שנים או יותר מכך, כל עוד לא יינקטו פעולות „מתקנות”.
שגריר ישראל באו”ם, דני דנון, כינה אותו „מביש ואבסורדי”, והוסיף: „סיימנו עם מזכ”ל האו”ם הזה. אנטוניו גוטרש שם את ישראל באותה רשימה שחורה יחד עם חמאס, דאעש וארגוני הטרור השפלים ביותר בעולם”.
הרשימה השחורה כוללת, כאמור, גם את חמאס. הדוח ציין כי לא ניתן היה לאמת באופן בלתי תלוי רבות מהטענות נגד חמאס, משום שישראל המשיכה למנוע מחוקרי האו”ם את הגישה הדרושה לחקירות. בנוסף לכך, דוח האו”ם הכניס לרשימה – שבה כבר היו נמצאים ארגוני טרור כמו חמאס, דאעש ואל-קאעידה – גם את רוסיה.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: „ההחלטה המבישה והאבסורדית לכלול גופים ישראליים בדוח היא הוכחה נוספת לטבעו האמיתי של האו”ם: ארגון פוליטי ומושחת שנטש את עקרונות היסוד שלו ומתמקד באופן שיטתי בישראל כמשימתו העיקרית. החלטה זו היא דוגמה נוספת לעוינות הממוסדת ארוכת השנים של האו”ם כלפי ישראל. יש להבין את החלטת היום בהקשרה האמיתי: ניסיון ליצור סימטריה מזויפת בין ישראל לזוועות המיניות האמיתיות שביצע חמאס. זהו המניע היחיד שלו.
„האדם שעומד מאחורי הפארסה הזאת הוא אנטוניו גוטרש. זהו אותו גוטרש שביקש ‘להכניס דברים להקשר מסוים’ בנוגע לטבח 7 באוקטובר, שכיסה את מעורבותם של עובדי האו”ם בזוועות הללו, וגרר את האו”ם לשפל המדרגה שלו. גוטרש מנצל כעת את חודשיו האחרונים כמזכ”ל כדי לבדות האשמות חסרות בסיס נגד ישראל, נטולות כל בסיס עובדתי. ישראל הפריכה באופן מקיף, יסודי וחד משמעי את ההאשמות הללו. בהינתן שאנטוניו גוטרש בחר להפר כל סטנדרט של יושר, יושרה ומקצועיות, ישראל החליטה לנתק כל קשר עם משרד המזכ”ל ותמתין עד למינוי מזכ”ל חדש של האו”ם”.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: „מגבה גיבוי מוחלט את השוטרים ולוחמי הכליאה שלנו. הדוח המביש של האו”ם מוכיח שוב שהארגון המיותר הזה איבד כל מצפן מוסרי. בזמן שחמאס, דאעש והטליבאן מבצעים פשעי מלחמה, רצח, אונס וחטיפות – האו”ם בוחר להכניס לרשימה אחת את המחבלים ואת אלו שנלחמים בהם. כשחמאס ושב”ס נמצאים באותה רשימה – לא ישראל נמצאת על ספסל הנאשמים, אלא האו”ם”.
