באיזה מצב מותר לספר שאדם חטא בלשון הרע?

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 76:

היתר פרסום גנותו של המספר לשון הרע

„הרואה אדם שסיפר לשון הרע על חברו – מותר לו לפרסם גודל גנות המספר, ובתנאי שהתקיימו כל התנאים הקודמים, ורק אם סיפורו התגלה כבר לאדם שסיפר עליו, שאם לא כן, ייכשל ברכילות”.

הכי מעניין

„לאותו אדם שדובר עליו – אסור לגלות, אף שכוונתו לקנא לאמת, ואפילו אם לגלג על אביו או רבו – אסור לספר להם”.

„אם הוא רואה שתגיע תועלת ממש מגינויו של מספר לשון הרע – מותר לספר עליו, אף שלא נודע הדבר עדיין לאדם שדובר עליו, ובתנאי שיושלמו כל התנאים שהתבהרו לעיל”.

דוגמה לתועלת ממשית

„אם הוא מכיר את טבע המספר, שעלול ללכת אחר כך לגנותו בפני עוד אנשים, וקרוב הדבר שיתקבל הלשון הרע שלו אצל אותם אנשים – בוודאי נכון הוא להקדים לתאר לפני אנשים גודל עוולתו של אותו מספר, שמגנה את חברו בחינם”.

מביא ספר „פניני חיים” את ספר „שמירת הלשון”, שער התבונה, פרק א’: „אמרו חז”ל: ‘מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאילם’. היינו שיזכור תמיד כי לפי רוב קלקולי שעברתי בלשוני – היה מן הדין שאהיה אילם, אך חסדו של הקב”ה גבר עליי – ואיך אשוב לחטוא בזה עוד?”.

שמירת הלשון, שיעור 76:

המשל והנמשל על הפורשים מהתורה

„משל למלך גדול ונורא, שראה אדם המוטל באשפה, מוכה בכל מיני מחלות וייסורים, בעל חסרונות רבים – ונשא אותו אדם חן בעיני המלך, וציווה לרחצו ולרפאותו, עד שנעשה בריא ושלם בכל איבריו, והלבישו לבוש יקר עם אבנים טובות ומרגליות, ומסר לו אוצרותיו, ונתן לו הנהגת המלכות, וגם את ביתו נתן לו לאישה, וגידל אותו על כל השרים, וציווה לכל גדולי המלכות שישרתו אותו”.

„והנה, פעם אחת, בעודו לבוש בבגדי המלכות ואבנים טובות, כאשר כל גדולי המלכות הולכים לפניו ומאירים לו את הדרך בפנסים, ראה תינוקות מטפחים באשפה ומלקטים אבנים ומשחקים. התקנא בהם – וזרק מעליו את כל הבגדים היקרים, ועזב את כל גדולי המלכות, והתגלגל והתעטף באשפה והתלכלך בה, כמו מנהגו הראשון שהיה”.

„האם יש לשער גודל העונש של אדם זה, אשר ביזה את המלך ומשרתיו וטינף את בגדיו היקרים?”.

„הנמשל מובן מאליו: שעל אחת כמה וכמה עתידים להיענש עוזבי התורה, הפורשים ממנה לטפח באשפתות העולם הזה”.

מביא ספר „פניני שמירת הלשון” את ספר „זכור למרים” פרק י”ב: „אחר שתיפטר מהעולם, אפילו אחר כמה מאות שנים, תצטער הנפש על הימים והשעות שביטלה מהתורה, ואפילו גיהנום לא יועיל לזה – כי גיהנום מועיל רק לתקן את הנפש שנטמאה בעוונות, אבל מה שחסר בתורה, איזה מסכת או פרק – לא תתווסף לו על ידי הגיהנום. רק תהיה מוכרחת לחזור אותה הנשמה בגלגול העולם הזה ולהשיג את חלקה בתורה, ומי יודע – אולי תקלקל עוד יותר”.