נציגי צה”ל לא נצפו אתמול (רביעי) בכנס החירום שיזם ח”כ אוהד טל בכנסת בנושא „לא לקרוע את צבא העם”. נדמה שגם לא היה טעם שיבואו. והרי הכנס הזה לא היה פתח לשיח, אלא שילוב של אמירה וניצול הזדמנות. בכלל, ייתכן שהכנס אפילו היה אמור להתבטל. שכן מאז הודיעו החודש רבניהן של 25 ישיבות הסדר כי יסרבו שתלמידיהם ישרתו בחיל השריון „בעקבות שילוב נשים לוחמות”, מסר צה”ל כי בג”ץ לא הנחה אותו לגייס לוחמות לחיל השריון אלא לקיים פיילוט כדי לבחון את העניין, וכי לא נבחנת שום אופציה של שילוב גברים ונשים באותה מסגרת בשריון. אבל מדובר בשנת בחירות, ובמפלגת הציונות הדתית זקוקים לקמפיין על משהו. רבים ניצלו את הכנס כדי להלום, שוב, בבג”ץ.
ייתכן שמי שזיקק את האירוע בצורה הכי ישירה, לפחות מבחינה פוליטית, הוא ח”כ צבי סוכות (הציונות הדתית), שלא שירת בצה”ל כלל. בתורו לדבר הוא ביקש להעביר מסר – או שמא איום – לקציני הצבא. „יש כאן חזית אחידה וענקית ורחבה, הרבה יותר ממי שיושבים כאן היום”, אמר. „המסר חייב להיות ברור לאותם קצינים: יש עוד נושאים שחשובים לכם בבית הזה, ואנחנו לא ניתן לשום דבר לעבור אם הדבר הזה לא יתוקן. יש פה תקציבים, הרבה מאוד דברים, אינטרסים שלכם שאתם מנסים להעביר בוועדות. אנחנו פה עם כוח פוליטי משמעותי, ואני מזהיר את הקצינים: אם תדרכו עלינו לא נעביר לכם פה שום דבר שחשוב לכם. ככה זה יעבוד”.
סביב השולחן המרכזי באולם ישבו כ־20 גברים ושלוש נשים. בכיסאות מאחורי טל וראשי הישיבות שלצידו ישבו צעירים חובשי כיפה. חמש נשים, רובן בכיסוי ראש צבעוניים, ישבו ליד דלת הכניסה. בשורות באמצע נצפו דמויות שנראו קשורות פחות לאירוע, ובהן גלי נשרי, לוחמת קרק”ל ואחת מהעותרות לבג”ץ בסוגיית פתיחת המיונים לסיירות לנשים. היא באה לכנס אף על פי שלא הוזמנה.
„כינסנו את כנס החירום הזה כדי לקרוא לצה”ל – אל תקרעו את צבא העם”, נאם טל. „אחרי השנתיים וחצי האחרונות ברור לכל אדם חפץ חיים שצה”ל צריך להיות ממוקד בניצחון והצלת חיי אדם, ולא באג’נדות פרוגרסיביות. עיקר הטענה היא שהכנסת הבנות לחיל לא תפגע רק ביכולת של החיילים הדתיים לשרת. זה עלול לפלג את צה”ל לפלוגות נפרדות של דתיים וחילונים, זה יקרע את צבא העם”. הוא סיים בקריאה לראשי הצבא: „תתעשתו, תתעשתו, תתעשתו”.
ח”כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית) פסקה כי מדובר באירוע שקשור לביטחון ישראל. כמו טל, היא מתחה ביקורת על הרמטכ”ל שאינו מוכן להיפגש עם ראשי ישיבות ההסדר, אבל מייד עברה לדבר על „בג”ץ שמתערב בסוגיות של ביטחון המדינה ומתנהל כמו פיל בחנות חרסינה, בניסיון למחוק הבדלים בין גברים לנשים”. בשונה מאחרים היא הזכירה גבורה של נשים, אך רק של נשים שמתאימות לאג’נדה. „יש פה גיבורות – אלו נשות המילואימניקים”, אמרה, והוסיפה כי „הרמטכ”ל צריך להישיר אליהן מבט. מה שהוא עושה זה לפגוע ביסודות. בזמן שצה”ל זועק ללוחמים, יש מי שמתעסק באג’נדות. צהל צריך להתמקד בניצחון”.
ח”כ אריאל קלנר (הליכוד) אמר כי „לצבא ההגנה לישראל יש תפקיד אחד עיקרי – הגנה על ישראל, כלום חוץ מזה. איך אנחנו יודעים שהאירוע מתכנס לא סביב ביטחון ולא סביב הכרעה? כי זה לא הגיע מצה”ל, זה הגיע מתוך כפייה של אג’נדות פרוגרסיביות של בג”ץ: אין הבדלים, יש ערך אחד – שוויון… זה פסול לחלוטין, זה לא קשור להגנה”.
השר שלמה קרעי (הליכוד) עשה עוד צעד קדימה: „יש בעיה שורשית שבה העם רוצה את מה שאנחנו רוצים, אבל יש את בג”ץ, שהוא פורע חוק, אוסר על גירוש מחבלים… בג”ץ לוקח את ההכרעה מהעם… המאבק הוא אם אנחנו מדינת העם היהודי או מדינת כל אזרחיה שבה יש 11 שופטים שעושים מה שהם רוצים”. גם ח”כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) תקפה את השופטים: „בית המשפט לא נותן לצבא לנצח. השירות המשותף מחליש את הצבא”.
עו”ד אודליה קדמי, פעילת ימין, לשעבר לוחמת, מתבטאת כיום נגד לוחמות. היא נראית חילונית, אך משמיעה את הדעות שרוצים לשמוע במחוזות שהיא מסתובבת בהן, כמו בכנס הזה. „הדיון כאן לא דתי, זה דיון ערכי פשוט והוא נחטף על ידי אג’נדות פרוגרסיביות”, אמרה. „השילוב פוגע במבצעיות. אני לא מתנגדת לגיוס נשים ללוחמה, אני חושבת שזה נעשה בדרך הכי עקומה. בהיבט המבצעי השילוב מביא למתח מיני. זה בלתי נמנע, זה נוגע גם לחילונים”. היא עברה לפציעות, המשיכה במילואים, וסיימה גם היא באמירה נגד בתי המשפט.
הכנס התנהל על מי מנוחות, והדעות נעו בתוך מתחם מוגדר מאוד. הוא היה אמור להסתיים ב־11:00, וכרבע שעה לפני כן קידמה עצמה נשרי לשולחן כדי לקבל את זכות הדיבור. טל קבע שטרם הגיע זמנה, ונתן לרבנים אחרים לדבר. למשל, לדוד פנדל, ראש ישיבת הסדר בשדרות ומהחותמים על המכתב. הוא הזדעק: „אני מדבר על מצב שבת דורשת לצאת להתפנות, ובחוץ יורים. כל העותרים האלה מביאים עלינו שמאל… אנחנו מסרבים. אנחנו רוצים שירות משותף, עם חילונים”.
„זו תחתית החבית!” הרעים בתורו הרב שבתי סבתו, העומד בראש מוסדות נתיבות יוסף במצפה יריחו. „לערב גברים ובנות בטנק, כשהנשים שלהם בבית? יש ערך שוויון? יפה! יש עוד ערכים! התלמידים באים בדמעות – מה אנחנו עושים? זה נקראה מחננו קדוש, לערבב ככה גברים ונשים? המטרה שלנו היא לא להגיד לתלמידים לא לשרת”.
חמש דקות לפני 11:00 גם נשרי זכתה סוף סוף לדבר. היא הבהירה שנשים לוחמות אינן עומדות להיעלם. „למרות חילוקי הדעות, ממש אשמח שנעשה יחד הידברות ונבין איך לא להיאבק אחד בשני, איך כן לעשות אותו מאבק משותף, כי לשנינו יש רצון שהצבא יהיה חזק”, אמרה. „זה הרצון הכי בסיסי שלנו, ונשים לא יזוזו ממנו. כנראה שנישאר לוחמות, גם בתפקידים שאנחנו נמצאות בהם עכשיו וגם בתפקידים נוספים. אז בואו נבין איך לעשות את זה כדי שזה לא יפגע באף מאבק”. אחריה קיבלו את זכות הדיבור עוד כמה נשים, ובהן טלי וינר, אשתו של תת־אלוף במיל’ ארז וינר. היא זעקה: „בג”צים לא צריכים להקשיב לילדות בנות 16! המחיר שמשלמות ילדות שמסלילים אותן לחשוב שהן יכולות להיות לוחמות!”
אף שהכנס הסתיים והפעילות במליאת הכנסת החלה, חברי כנסת זרמו לאולם והשמיעו את קולם. ח”כ אביחי בוארון (הליכוד) סיפר על הימים שבהם היה לוחם ואמר שאינו מבין איך הוא אמור לשכב במארבים עם נשים. „אני צריך לסחוב בחורה סחיבת פצוע?” תהה. „הרמטכ”ל, זה כמו שאתה מבקש ממני לשרת בצה”ל ולאכול לא כשר! זה לא ערכי!” הוא פנה אל אחת מהעותרות בבג”ץ הסיירות, שביקשה את זכות הדיבור ולא קיבלה. „צורת הדיבור, צורת האכילה… זה כמו שתבקשו שהבנות ילבשו מדים שאינם הולמים את צניעותן”, אמר בוארון. „הרמטכ”ל – ניתן את כל הלגיטימציה לא לשרת אם תכפה עלינו מציאות כזאת! אתה הורס יחידות שלמות! מה אתה עושה? איפה האחריות?”
