ממשיכים להעמיק בהלכות רכילות.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 88:
דין גנאי הנאמר בפני שלושה
איסור רכילות – אפילו ליחיד
„אסור לספר רכילות בפני אדם יחיד, וכל שכן בפני אנשים רבים”.
הכי מעניין
איסור אבק רכילות
„אסור לספר אבק רכילות בכל האופנים, ואפילו אם הסיפור שמספר לו מה שפלוני אמר עליו אפשר להבינו בשני אופנים – אם הוא מספר זאת באופן שמוכח שכוונת האומר הייתה לגנותו, אסור לספר. ואפילו אם הוא מספר זאת באופן הנוטה יותר לומר שכוונת האומר לא הייתה לגנותו, אף על פי כן אם מכיר את טבעו של השומע, שהוא אדם נרגן הדן את חברו תמיד לכף חובה, או שהוא יודע שיש מכבר קצת שנאה ביניהם – אסור לספר”.
מביא ספר „פניני חיים” את ספר „שמירת הלשון”, שער התבונה פרק ד’: „מבואר במדרש – אם דרכו ללמד חובה על הבריות ולדבר עליהם רע, גם מלאכי השרת מדברים עליו רע מלמעלה”.
שמירת הלשון, שיעור 88:
אנחנו ממשיכים ללמוד מה הכוונה שאדם בלי תורה הוא כדג ללא מים.
„כן עצם קדושת ה’ החופפת על עמו ישראל, שעל ידה יזכו לעתיד לבוא להיות קיימים לנצח, היא רק על ידי התורה. וכשפורשים מהתורה, כל זמן שלכלוכית התורה עדיין עליהם, עוסקים עדיין במצוות שהתרגלו מכבר – אבל במשך הזמן, כשהלכלוכית מתחילה להתייבש, מתחילים להפסיק גם מקיום המצוות ומי יודע לאן יגיעו”.
דרך הסטת היצר
„אנו אומרים בכל יום בקריאת שמע, בוקר וערב, ‘הישמרו לכם פן יפתה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים’. צריך להבין: הרי הפרשה מדברת באנשים יראי ה’ ואוהבי שמו בכל לב ונפש, כמו שכתוב ‘לאהבה’, מה שייך לסמוך לכך ‘פן יפתה וסרתם ועבדתם’?”.
„אבל האמת היא: מתחילה כתוב ‘ולעובדו בכל לבבכם’, ואומרים חז”ל שזוהי תפילה. והיצר מפתה אותו לומר: ‘למה לי ללמוד תורה, מאחר ויש לי אהבת ה’? די בכך שאני מתפלל בכל יום, ומה בכך שאפסיק אני או בני לגמרי ללמוד תורה?’. על כך בא הפסוק להודיע לנו שסוף הדבר יהיה – ‘ועבדתם אלוקים אחרים'”.
„וכמו שהתבהר לעיל לעניין הדג הנלקח מהמים, שעצם חיותו תיפסק בזמן קצר – כן היהודי שעזב לגמרי את התורה ואת דרך המוסר – לא רחוק הוא מעבודת אלוקים אחרים. ולזה אומר אחר כך ‘ושמתם את דברי אלה על לבבכם’, היינו שיכנסו דברים אלו בעומק לבכם, שבסור האדם מהתורה יבוא חס ושלום בסוף לידי עבודה זרה – ולכן ‘ולמדתם אותם את בניכם’ – תורה! ואל תסתפקו במה שהבן מקיים מצוות תפילה, ואז ‘ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה'”.
