הגרא”י קוק בביקור חולים אצל הגר”ד קוק: „לא להרפות מהתפילות”
רגעים מרטיטי לב בחדר חוליו של המקובל הגר”ד קוק | דודו ראש הישיבה הגרא”י קוק נכנס לביקור חולים מרגש, ערך ברכת כוהנים ושר ניגוני התעוררות | בשיחה מיוחדת עם תלמידו ומקורבו של הגר”ד, הרב משה חיים שניידר ביקש: לא להרפות לרגע מהתפילות
– משה ויסברג
– י”ד תמוז התשפ”ו
– 2 תגובות
אתמול בערב (ראשון), נרשמו רגעים מרטיטי לב בחדר חוליו של עמוד התפילה, המקובל הגאון רבי חזקיהו דב הכהן קוק נטבריה. אל החדר במרכז השיקומי בנס ציונה נכנס דודו (אשר הגר”ד מחשיבו תדיר לרבו המובהק), הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ראש ישיבת „מאור התלמוד” ברחובות, לביקור חולים מיוחד שהותיר את הנוכחים נסערים ונרגשים עמוקות.
עם כניסתו של ראש הישיבה לחדר, הוא ערך ברכת כוהנים נרגשת לרפואת הגר”ד, ולאחר מכן שר על ידו בצוותא כמה ניגוני התעוררות עתיקים ומעוררים, המקובלים במשפחת קוק המעטירה זה דורות.
כשיצא ראש הישיבה הגרא”י קוק מן החדר, היה נסער כולו ופנה למלווים השוהים לצד מיטת הרב בבקשה דחופה וחד-משמעית: לא להפסיק לרגע אחד לקרוא דברי תורה בפניו. „גם כשאני דיברתי איתו בדברי תורה, ראיתי מיד שינוי ניכר על פניו ובכל מצבו הרפואי”, העיד ראש הישיבה בהתרגשות.
בהקשר זה סיפר סיפור מפעים על האדמו”ר הקדוש מצאנז-קלויזנבורג זצוק”ל, שבימיו האחרונים, כשהיה חלש ועילאי, קראו לפניו משניות. הקורא חשב לרגע שהאדמו”ר אינו מאזין בשל חולשתו והפסיק לרגע, אך האדמו”ר מיד דפק בידו וסימן לו בבהירות להמשיך לקרוא. „כל העיסוק והחיות של הגר”ד זה אך ורק בדברי תורה”, הוסיף ראש הישיבה, „לכן אם אפשר, המשיכו לקרוא בפניו עוד ועוד דברי תורה וחידושי תורה”.
במהלך הביקור פגש הגרא”י קוק את תלמידו ומקורבו של הגר”ד, הגאון רבי משה חיים שניידר, ראש כולל קאליסק בטבריה ועורך העלון התורני הפופולרי „שפתי כהן” להפצת תורתו של הגר”ד לבני הישיבות.
ראש הישיבה שיבח את דברי התורה המובאים בעלון בחמימות רבה ואף החווה למלוויו, המקפידים להביא לו אותו מדי שבוע כדי שיוכל להתענג על דברי התורה שבו. לבקשת הגרא”י קוק, שיתף הרב שניידר ווארט נפלא על פרשת השבוע, אותו שמע מפי הגר”ד קוק עצמו לפני כשנתיים.
הווארט עסק בפסוק „ויקח פנחס את הרומח בידו”. המילה רומח רומזת לאותיות רמ”ח (248) מצוות עשה. פנחס הלך לעשות מעשה קנאות שהוא בגדר „קום ועשה”, ולכן היה צריך לוודא קודם לכן שאינו פועל מנגיעות אישיות או מפגמים עצמיים, כפי שאמרו חז”ל „טול קורה מבין עיניך”. משום כך, „ויקח פנחס את הרומח בידו”, הוא לקח תחילה את רמ”ח מצוות העשה שלו ובדק שכולן נקיות לחלוטין ולשם שמיים, ורק לאחר שנוכח שכל רמ”ח איבריו ומצוותיו טהורים, ניגש לבצע את מעשה הקנאות.
הגרא”י קוק התענג עד מאוד על החידוש ואמר בהתרגשות: „בזכות חידוש התורה הנפלא הזה שאותו הזכרנו, תהיה מהרה רפואה שלמה לרמ”ח איבריו ושס”ה גידיו של רבנו חזקיהו דב הכהן בן שושנה, שיחזור לאיתנו הראשון וימשיך לחדש חידושים להעמיד את התורה ולענג את כלל ישראל”.
בהקשר לכך הזכיר הרב משה חיים שניידר בפני ראש הישיבה את הסיפור הידוע, כאשר שלחו אל הגאון מרוגטשוב זצ”ל איגרת בעניין הצטרפות לתנועת ‘אגודת ישראל’ שהוקמה אז על ידי החפץ חיים והאדמו”ר מגור.
הגאון מרוגטשוב השיב תשובה ארוכה ועמוסה במראי מקומות, שלא נראתה קשורה כלל לנושא, עד שאחד מגדולי הדור הסביר: „אינכם מכירים את הרוגטשובער, כשהוא שומע את המילה ‘אגודה’, הוא בטוח שמדובר על ‘אגודת אזוב’ המוזכרת בתורה, וכל מראי המקומות שלו עוסקים בדיני אגודת אזוב בלבד!”. האדמו”ר מגור שהיה ידיד נפש של הרוגטשובער, נהה מאוד מההשוואה הזו ואמר: „אכן, לצדיק אין בעולמו אלא ד’ אמות של הלכה, ושום דבר אחר בעולם לא מעניין אותו”. ראש הישיבה הדגיש כי כך בדיוק גם אצל הגר”ד קוק, שום עניין ארצי אינו מעסיק אותו, מלבד חידושי תורה.
ראש הישיבה יצא בקריאה נרגשת ונוקבת לכל תלמידיו ולכל בית ישראל: „אני חוזר ואומר, לא להרפות לרגע אחד.. כל עוד הרב לא הבריא לחלוטין, ואינו יכול ללכת ולדבר כאחד האדם, אסור להקשיב לזה. אדרבה, יש להמשיך ולקרוע שערי שמיים יום ולילה בתפילה, ולעורר מידת הרחמים כדי שיחזור לאיתנו הראשון, לעמול בתורה ולהיות עמוד התפילה כפי שהיה רגיל תמיד”.
לפני שעזב את המקום, ביקש ראש הישיבה להודות מקרב לב לכל הצוות הרפואי המסור, וכן לשומרי הפתח המוצבים בכניסה למרכז הרפואי ונוהגים באחריות רבה למנוע כניסה ממי שאינו נמנה על המשפחה המצומצמת והתלמידים הקרובים ביותר, ובכך שומרים על כוחותיו של הרב שיוכל לזכות לרפואה שלמה.
לאחר מכן, חזר ראש הישיבה למעונו בקריית הישיבה ברחובות, כשהוא פונה לכלל הציבור בקריאה להרבות ברחמי שמיים מרובים עבור רבי חזקיהו דב הכהן בן שושנה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
