בית המשפט המחוזי בירושלים התיר היום (שני), לבקשת כלי התקשורת, לפרסם כי מי שכונתה עד כה „המקורבת” לניר חפץ היא העדה שהעידה אתמול בדלתיים סגורות במסגרת משפט נתניהו. עם זאת, יתר פרטיה האישיים ותוכן עדותה נותרו תחת צו איסור פרסום.
השופטים ציינו כי עדותה עסקה בעיקר בהליכי החקירה שהתנהלו בעניינה. לפי טענת צוות ההגנה, המשטרה השתמשה במקורבת כחלק מתרגיל חקירה פסול שנועד להפעיל לחץ על חפץ ולהוביל אותו לשתף פעולה עם החוקרים. עוד נטען כי החוקרים הפגישו בין השניים במכוון לאחר שהבהירו לחפץ כי התא המשפחתי שלו עלול להיפגע אם לא ישתף פעולה.
ההגנה מוסיפה כי המקורבת נחקרה אף שלא היה נגדה חשד לביצוע עבירה, וכי לא הייתה הצדקה חקירתית ממשית לגביית עדותה. מנגד, חוקרי המשטרה שהעידו בעבר במסגרת המשפט דחו את הטענות וטענו כי לא הופעלו איומים או לחץ פסול על חפץ.
במקביל, הסתיימה חקירתו החוזרת של אלי לוי, לשעבר ראש מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, שנמנה עם מנהלי חקירת תיק 4000. במהלך עדותו השיב לוי כי אינו זוכר חלק מהפרטים שעליהם נשאל, ובהם פרטי „פגישת התאנים והיין” בין שלמה פילבר לשאול אלוביץ’, שלפי כתב האישום מהווה חלק מרכזי בטענת התביעה למתן הטבות רגולטוריות לבזק. פילבר, מצדו, הכחיש בעבר את פרשנות התביעה וטען כי הפגישה עסקה בנושאים מקצועיים בלבד, ובהם פריסת סיבים אופטיים והשקעות בתשתיות.
