שמעתי רכילות מאבא שלי, האם מותר לי להאמין?

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 99:

דין קבלת רכילות מאדם הנאמן עליו כשניים

„איסור קבלת רכילות הוא אפילו מאדם הנאמן עליו כשניים, המספר לו שראובן דיבר או עשה איזה דבר נגדו, ואפילו אם אין שום צד זכות על ראובן. אמנם אם יש לשומע תועלת להבא מידיעת הדבר – מותר לו להאמין, אבל לא יגלה לאחרים, אלא אם כן יש בגילוי הדבר תועלת להבא”.

„כיום אין לומר שפלוני נאמן עליי כשניים שאינו משקר, על כן אסור בשום אופן להאמין לדברי המספר, ואפילו אם שמע את הרכילות מאביו ואמו או מאשתו, ומותר רק לחשוש לדבר”.

הכי מעניין

מביא ספר „פניני חיים” את ספר „שמירת הלשון”, שער התבונה פרק ז’: „צריך כל אחד מישראל לעורר רחמים לפני הקדוש ברוך הוא על ישראל בלימודי זכות, כי גם היום, על אף המצב הדל של ישראל, יש ברוך ה’ הרבה לומדי תורה ומקיימי מצוות, והרבה מחזיקי תורה, גומלי חסדים ועושי צדקה בכל עבר ופינה”.

שמירת הלשון, שיעור 99:

מי שמפקיר את פיו עלול לכלות ולהפסיד את כל מצוותיו

אדם מטמא את עצמו מעט – מטמאים אותו הרבה

„על הפסוק ‘ולא תטמאו בהם, ונטמאתם בם’ שכתוב בתורה, אומרים חז”ל: ‘אדם מטמא עצמו מעט – מטמאים אותו הרבה'”.

„‘אדם מטמא עצמו מעט – מטמאים אותו הרבה’: על ידי דיבורים אסורים שדיבר, נמשכת רוח טומאה עליהם ואחר כך נוטלים החיצוניים את הדיבורים האלו ומטמאים בהם את כל דברי הקדושה, ועל ידי זה הוא מאבד אותם שלא יוכלו לעלות למעלה לדורון לפני ה’ יתברך, מפני רוח הטומאה שעליהם. ‘מלמטה – מטמאים אותו מלמעלה’: היינו שנמשכת מלמעלה גם טומאה על שורש נפשו”.

„‘אדם מטמא את עצמו בעולם הזה – מטמאים אותו בעולם הבא’, היינו: בעת שימות, ונפשו תשוב לאלוקים לתת דין וחשבון, ורצונו בוודאי שיכניסו אותו לגן עדן, אז יפגעו בו המשחיתים וילבישו אותו לבוש מאוס וטמא שנברא מעוונותיו, ומי יוכל לשער גודל הביזיון שיהיה לו על ידי לבוש זה, ויהיה מוכרח לרדת לגיהנום, מקום חושך וצלמוות, להתכבס שם מחלאת עוונותיו – ורק אז הוא יגיע לגן עדן”.

הדמיון לחתן שזרקו עליו רפש וטיט

„הדבר דומה לחתן שהוליכו אותו לחופה, ובדרך פגעו בו ריקים ופוחזים שהשליכו עליו רפש וטיט וכל דבר מאוס, ולכלכו אותו מכף רגל ועד ראש, וכאשר צעקו עליהם ‘למה אתם עושים כך, ומנין השגתם כל כך הרבה רפש וטיט?!’ – הם מראים לכולם שהחתן הוא ידידם, והוא בעצמו (!) הכין את כל הרפש והטיט כדי שיזרקו עליו”.

„כן הדבר הזה ממש: האדם בעצמו – על ידי חלאת עוונותיו, בורא לבוש מאוס וטמא, ובעל כורחו מתלבש בו, ואינו יכול לפטור את עצמו מזה – מאחר שהוא בעצמו הכינו”.