משרד הבריאות הפסיק את הפעילות בבית החולים הפרטי מדיקה תל אביב ברמת החייל, בעקבות ממצאים חמורים שעלו בביקורת פתע, ובהם החשד שאחיות ביצעו פעולות בחדרי ניתוח במקום רופאים ובחלק מחדרי הניתוח פעלו מרדימים שלא החזיקו בתעודת מומחה כנדרש.
על מי בסופו של דבר מוטלת האחריות המשפטית?
האחריות למעשים אלו עשויה להתחלק לשניים: אחריות שילוחית וישירה של המוסד הרפואי, לצד אחריות אישית – אזרחית ופלילית של אנשי הצוות שביצעו את הפעולות. נהלים פנימיים או לקויים של בית החולים אינם פוטרים את הרופאים או האחיות מאחריותם המקצועית. יתרה מכך, ביצוע פעולה כירורגית ללא הסמכה מהווה עבירה פלילית של עיסוק ברפואה ללא רישיון לפי פקודת הרופאים. יחד עם זאת, מטופלים שנפגעו יכולים לבסס תביעה נגד המוסד הרפואי גם מבלי לתבוע את אנשי הצוות באופן אישי.
מה הן עילות התביעה המרכזיות של המטופלים?
רשלנות רפואית – פעולה רפואית המבוצעת ע”י איש מקצוע לא מוסמך כשלעצמה אינה רשלנות. אבל, אם הפעולה סטתה מסטנדרטים רפואיים מקובלים וגרמה לנזק רפואי למטופל, מדובר ברשלנות. במקרה זה, שבו המעשים בוצעו תוך סיכון מודע של חיי המטופלים ובריאותם, מדובר רשלנות פושעת.
משרדנו זכה בעבר בתביעה מול מוקד „טרם” שבה עובד לא מוסמך נתן זריקת וולטרן שגרמה לשיתוק תמידי ברגל אצל אישה בריאה.
ביטול „הסכמה מדעת” ופגיעה באוטונומיה – חוק זכויות החולה מחייב קבלת הסכמה מודעת לכל טיפול רפואי. בהיעדר הסכמה חוקית של המטופל, ההסכמה שניתנה עלולה להתבטל. מדובר בעצם בפגיעה בזכותו של המטופל להחליט על גופו ועל גורלו.
בתי המשפט נוהגים לפסוק פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה גם ללא נזק בפועל וזאת כאשר הטיפול ניתן תחת מצג שווא של כשירות ורישיון. שכן לו ידעו המטופלים שהצוות אינו מוסמך, היו מסרבים לבצע את הניתוח. בנוסף לכך, גם הסתרת מידע מהמטופל לגבי הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הכירורגית מהווה פגיעה קשה באוטונומיה.
מה המשמעות המשפטית שבתחקיר נמצאו כשלים בהנחיות למניעת זיהומים?
אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים למניעת זיהומים, כגון שמירה על סטריליות חדר הניתוח, שימוש בציוד מתאים ומתן טיפול בזמן בזיהום, עשויה להטיל אחריות על הצוות ועל ביה”ח. יחד עם זאת, עצם היווצרות זיהום לאחר טיפול רפואי אינה מוכיחה לבדה רשלנות, ויש להוכיח הפרת סטנדרטים רפואיים וקשר סיבתי לזיהום עצמו. האחריות תיכנס לתוקף כאשר לא נמנע נזק שניתן היה למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים.
לאחר כל ניתוח מתבצעת „ספירה כירורגית” הכוללת רישום, זאת על מנת לוודא שלא הושארו בגופו של המנותח גופים זרים כמו גזות או מכשירים.
בית המשפט העליון קבע כי מציאת מכשיר, פד גזה או חפץ בגופו של מטופל או מטופלת לאחר ניתוח עשויה להצביע לכאורה על רשלנות רפואית ונטל האחריות עובר לכתפי המוסד הרפואי להוכיח שלא התרשל ונקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים הדרושים בפרקטיקה רפואית סבירה כדי למנוע את המצב.
אם יוכח שהספירה זויפה ונשכח חפץ, בית המשפט יקבע כי הייתה רשלנות והמוסד יחויב בנזקים קשים במידה ונדרש ניתוח חוזר או נקבעה נכות לכל החיים בעקבות השארת החפץ.
מטופלים שעברו פרוצדורות ניתוחיות במרכז מדיקה רמת החייל וסבלו מנזקים רפואיים, מונחים לדרוש בהקדם את התיק הרפואי המלא שלהם „מכריכה לכריכה”, כולל צילומים או הקלטות של הניתוחים, לצורך המשך בחינה משפטית.
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד עורכי דין שמתמחה ברשלנות רפואית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
