„הילד בלע סוללה”: רופא ישראלי ביוזמה פורצת דרך לטיפול בעצמים זרים | היום

בליעת מגנט, מטבע, סוללה או חלק מצעצוע היא אחד המצבים הרפואיים שמגיעים כמעט מדי יום לבתי החולים. אחוז אחד מכלל הפניות למיון ילדים נוגע לבליעת עצם זר על ידי תינוקות ופעוטות.

כעת, ביוזמת רופא ישראלי מפרסם לראשונה האיגוד האירופי לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונה בילדים (ESPGHAN) נייר עמדה רשמי בנוגע לבליעת גופים זרים בילדים ובמתבגרים, שפורסם גם בכתב עת מוביל.

נייר העמדה משמש מדריך שמגדיר באילו מקרים נדרשת התערבות דחופה, ובאיזה סוג חפצים, מה הסכנות מבליעת כל חפץ והאם יש מקרים שבהם אפשר להסתפק במעקב עד ליציאת החפץ הזר באופן טבעי.

היוזם: רופא משערי צדק

את הוצאת נייר העמדה יזם ד”ר אורן לדר, מנהל יחידת האנדוסקופיה ילדים במכון הגסטרו ילדים במרכז הרפואי שערי צדק וראש תחום מחקר בחוג אנדוסקפיה ב-ESPGHAN, לצד 18 מומחים מכ-10 מדינות שונות. המאמר אמור לשמש כרף עולמי עבור רופאי גסטרו ילדים ורופאי מיון בכל העולם.

נייר העמדה מציג נתונים, ביניהם גם כאלו שמדגישים את חשיבות הפניה לחוות דעת רפואית בהקדם. כך, למשל, במחצית מהמקרים של בליעת חפץ חד, החפץ יכול להישאר במעי ללא תסמינים במשך שבועות, אפילו שכבר נוצר נקב.

סכנת הסוללות

מאידך, בליעת סוללות נחשבת למסוכנת יותר בשל התגובה החשמלית שהיא עשוייה לעורר בגוף. בבליעת סוללת כפתור ישנה עלייה של פי חמישה בסיכון לסיבוכים לאחר 12 שעות מהבליעה.

פגיעה ראשונית בוושט עלולה להופיע כבר תוך 15 דקות. בילדים מעל לגיל שנה, מומלץ להורים לתת שתי כפיות דבש בכל עשר דקות ועד לשש פעמים, ולהגיע ללא דיחוי למיון. הדבש עשוי למנוע יצירת נזק כימי בגוף ומבודד את הסוללה מהרקמות.

כשהסוללה נמצאת בוושט, היא עלולה להילחץ בין דפנותיו וליצור תגובה אלקטרוכימית שגורמת לנזק מקומי חמור, שעלול לגרום לנזק גם לכלי דם סמוכים.

לכן, נדרש להוציא אותה מיידית בצורה אנדוסקופית (פעולה בה מוחדר צינור דק וגמיש המצויד במצלמה ובמקור אור אל תוך חללי הגוף, כדי לבחון איברים פנימיים או לבצע פעולות כירורגיות זעיר-פולשניות) כאשר חלון הזמן האידיאלי לטיפול הוא שעתיים.

במידה שהסוללה עברה את הוושט והגיעה לקיבה, לא בהכרח נדרשת הוצאה מיידית, שכן היא נמצאת בסביבה רחבה יותר ואינה צמודה לרקמה באופן ממושך. מומלץ לשקול ביצוע גסטרוסקופיה בין היתר כאשר הילד מתחת לגיל 5, במידה שהוא סובל מסימפטומטים, אם נבלעו גם מגנטים, הבליעה לא נצפתה או שחלפו יותר מ-12 שעות מהבליעה.

זינוק בבליעת מגנטים

אחד החפצים שיש זינוק גדול במקרי הבליעה שלהם הוא מגנטים: בארה”ב נרשמה עלייה של כ-450% מאז שנת 2018 ועלייה של 6.1% בממוצע בשנה בעולם.

בליעת מגנטים עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים ומחייבת פנייה מיידית לטיפול רפואי. כשמדובר בבליעה של מספר מגנטים שניתן להגיע אליהם באמצעות גסטרוסקופיה (בדיקה של דרכי העיכול העליונות דרך הפה) נדרש להוציא אותם מיידית באמצעות גסטרוסקופיה מאחר שהם עלולים להיצמד זה לזה דרך דפנות שונות של המעי ולגרום ללחץ על הרקמה, ואף לנקב ולנמק.

חפצים שעלולים לגרום לנקב

בליעה של חפצים חדים (מחטים, מסמרים, ברגים, עצמות דג, זכוכית) עלולה לגרום לנקב ולסיבוכים משמעותיים ומחייבת הגעה לטיפול רפואי. ההחלטה הטיפולית של הצוותים משתנה בין מקרה למקרה ותלויה במיקומו של החפץ בגוף, מאחר שכל פעולה פולשנית להוצאת חפץ חד צריכה לאזן בין הסיכון שבהשארת החפץ לבין הסיכון שבהוצאתו שכן, הפעולה לכשעצמה עלולה להוות סיכון לילד ולגרום לנזק לאיברים.

במקרים מסוימים, כשהילד לא חווה תסמינים, והחפץ התקדם מהוושט למעי הדק, ניתן לבצע מעקב קליני והדמייתי רציף אחר הילד.

עוד נכתב בנייר העמדה כי ניתן לשקול לבצע ניתוח כאשר לא ניתן להוציא את החפץ הזר בצורה אנדוסקופית בבטחה וכאשר יש חשש לסיבוכים משמעותיים כמו חסימת מעי, נמק, נקב, נזק לדופן הוושט, דלקת צפק או כל סיבוך אחר שדורש התערבות כירורגית.

ד”ר אורן לדר, שכתב את נייר העמדה, אמר: „בליעת גופים זרים אצל ילדים היא אירוע שכיח מאוד, שמהווה כ-1% מפניות למיון ילדים, ושכיחותו נמצאת בעלייה, במיוחד בגילי 5-2 שנים.

„לכל רופא גסטרו ילדים מוכרת הסיטואציה – טלפון דחוף מהמיון בשל ילד שבלע עצם זר. קיימים תרחישים רבים והצוות הרפואי נדרש לתת חוות דעת מיידית על אופן הטיפול במצבים שעלולים להיות מסכני חיים. לכן, לאור העלייה בשכיחות המקרים ומתוך החשיבות במתן טיפול רפואי מבוסס, יזמנו את כתיבת נייר עמדה בינלאומי שמפרט בצורה פשוטה וסכמתית את סדר הפעולות הנדרשות בהתאם לכל מקרה רפואי”.

לדר הוסיף: „זהו הישג ישראלי שאנחנו גאים להוביל, שממחיש את החשיבות של שיתוף פעולה חוצה מדינות לצורך דאגה לשלום הילדים ברחבי העולם ושמירה על בריאותם”.

ד”ר לדר הדגיש גם את אחריות ההורים למנוע בליעת חפצים קטנים על ידי תינוקות וילדים: „לצד הטיפול הרפואי, חשוב שכל הורה יכיר את הסכנות, ישגיח על הילדים וירחיק מהם חפצים מסוכנים. כל בליעה של עצם זר בילדים, דורשת חוות דעת רפואית, במיוחד אם קיימים תסמינים כגון כאב, הקאות, קוצר נשימה, קושי בבליעה וריור, ובעיקר כשמדובר בבליעה של חפצים חדים, סוללות ומגנטים”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו