היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אישר הבוקר (ראשון), בעדותו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, כי היו פעולות חקירה חמורות שלא אישר. לדבריו, ההאזנה למקורבו של נתניהו, נתן אשל, עוררה את כעסו והוא הורה להפסיקה. בנוגע לתרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ אמר כי היה „פסול ולא נכון”, אך הסביר שהעדיף לברר אותו באמצעות מסמכים מחשש לפגיעה בהליך המשפטי.
מנדלבליט זומן להעיד מטעם ההגנה, המבקשת לברר אילו פעולות חקירה אישר, מה הובא לידיעתו והאם החוקרים חרגו מההנחיות שנתן. במהלך הדיון הדגיש מנדלבליט כי לא נדרש לאשר כל פעולה, אך בשל רגישות חקירות ראש הממשלה ביקש שהפעולות המרכזיות יובאו לעיונו ולאישורו.
באולם נכחו עיתונאים רבים, לצד שר החוץ גדעון סער, יו”ר הכנסת אמיר אוחנה, ח”כ טלי גוטליב ויו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. הדיון לווה בהתנגדויות של התביעה ובמחלוקות על גבולות השאלות שמותר לעורכי הדין של נתניהו להפנות ליועמ”ש לשעבר.
„לא נכון שאישרתי כל תג ותג”
עו”ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הציג למנדלבליט את עדותו של החוקר כורש ברנור, שלפיה כל פעולה בחקירה אושרה מול היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט דחה את התיאור הגורף.
„לא נכון שאישרתי כל תג ותג בחקירה הזו”, אמר. לדבריו, החוק אינו מחייב אותו לאשר כל פעולה משטרתית, אך בתיקי נתניהו ביקש פיקוח הדוק יותר על הפעולות העיקריות.
„התיק הזה היה משמעותי יותר מכל תיק אחר. כן רציתי לשמוע על הפעולות העיקריות, אבל לא בכל פעולה”, הסביר. „מה שאני ביקשתי הוא שהפעולות העיקריות יאושרו בפניי בגלל הרגישות של התיק”.
כשחדד שאל אם כל צו אושר על ידו, השיב מנדלבליט כי היו מקרים שבהם נודע לו בדיעבד על פעולות שלא אישר. לשאלת הסנגור אם מדובר גם בדברים חמורים, השיב: „נכון”.
מנדלבליט תיאר את האיזון שלדבריו הנחה אותו: בירור חשדות כאשר קיימת תשתית המצדיקה זאת, לצד שמירה על מעמדו וכבודו של ראש הממשלה והימנעות מכניסה לעניינים פוליטיים ומדיניים שאינם נוגעים לחקירה.
הוא כינה את המשטרה „סוסים דוהרים”, והסביר כי החוקרים מנסים למצות חשדות בכל התיקים, ולכן נדרש פיקוח מצד התביעה והיועמ”ש, במיוחד בחקירת ראש ממשלה.
חדד שאל אם אמר בעבר למישהו שהמשטרה פועלת מאחורי גבו. מנדלבליט השיב: „יכול להיות”, מבלי לאשר בכך שהמשטרה אכן פעלה מאחורי גבו.
ההאזנה לאשל: „הפעולה הזאת הרתיחה אותי”
מנדלבליט הצביע על ההאזנה לנתן אשל כדוגמה לפעולה שנודע לו עליה בדיעבד ושלא הייתה מקובלת עליו.
„הפעולה הזאת הרתיחה אותי”, אמר. לדבריו, לאחר שנמסר לו על ההאזנה דרש להבין אם קיים מידע הקושר את אשל אישית לעבירות שנחקרו.
„באופן מיידי דרשתי להפסיק את זה, אלא אם כן יש משהו שמחבר אותו אישית לעבירות. כמו שלא מקשיבים למשפחת ראש הממשלה, זה לא מקובל עליי”, העיד. „אמרתי שבעתיד, ככל שיהיו דברים כאלה, צריך לבוא אליי מראש”.
לדבריו, ההאזנה הופסקה, ונמסר לו כי לא נשמע בה דבר רלוונטי למשפט. הוא הוסיף כי למיטב זיכרונו ניתן לפעולה צו של בית משפט.
חדד שאל גם על שימוש בצווי חיפוש למטרות אחרות מאלה שלשמן הוצאו, ועל הפעלת אמצעים טכנולוגיים ורוגלה. מנדלבליט אמר כי אינו זוכר שימוש כזה בצווי חיפוש, וכי לא עסק בסוג הטכנולוגי המסוים של ההאזנה ולא הכיר את השימוש בפגסוס שעליו נשאל.
תרגיל חפץ: „זה פשוט היה לא בסדר”
חלק נרחב מהדיון הוקדש ללחצים שהופעלו על עדי המדינה כדי לגייסם להעיד נגד נתניהו, ובפרט לתרגיל החקירה שנעשה לניר חפץ. מנדלבליט אמר כי לא היה מעורב בדיונים על סוגי הלחצים שיש להפעיל כדי להביא אדם להפוך לעד מדינה, וכי לא הכיר בזמן אמת את הלחץ הפסול שהופעל על חפץ.
„בוודאי שיש דברים פסולים שהיו”, אמר, אך הסתייג מהגדרתם הגורפת כבלתי חוקיים. בנוגע לתרגיל חפץ הבהיר: „זה פסול ולא נכון”, והוסיף: „בלי להוריד מחומרת האירוע, זה פשוט היה לא בסדר”.
חדד ביקש לדעת כיצד טופל האירוע לאחר שנודע למנדלבליט, והאם מי שהיה מעורב בו נחקר או טופל משמעתית.
מנדלבליט הסביר כי התקיים אצלו דיון בשאלה אם לפנות למח”ש או לערוך בירור אחר. לדבריו, חשש שבירור באמצעות המעורבים והפגשת עדים עלולים להביא לתיאום עדויות ולפגיעה במשפט, ולכן הורה לבדוק את הדברים על בסיס מסמכים.
„אני תיעדפתי את הניהול התקין של התיק הזה מאשר מיצוי של הדין ופתיחה בחקירה נגדם במח”ש”, אמר בהתייחס לחוקרים שביצעו את התרגיל.
הוא הוסיף כי האירוע הצדיק לכל הפחות טיפול משמעתי, אך באיזון בין בירור התנהלות החוקרים לבין החשש לשיבוש ההליך נגד ראש הממשלה, העדיף את הבירור באמצעות מסמכים. חדד הקשה ושאל איזו חקירה הייתה עלולה להשתבש, ומנדלבליט הבהיר כי חששו נגע גם להליך המשפטי העתידי.
השאלות על נוכחות התביעה בישיבה
חדד הציג למנדלבליט תיעוד של ישיבה מפברואר 2018 שבה, לדבריו, נכחה התובעת יהודית תירוש. לפי הדברים שהציג הסנגור, בישיבה נמסר על הכוונה לערוך למחרת חיפוש אצל המקורבת לחפץ, לחקור אותה ולקיים מפגש שנועד להיראות אקראי בינה לבין חפץ.
מנדלבליט אישר שלא ידע על נוכחות התביעה בישיבה שבה נדון המהלך. כשנשאל אם היה מצופה לעדכן אותו, השיב: „התשובה היא כן”.
עמית חדד ביקש לברר גם מי השתתף בדיון המאוחר שבו הוחלט כיצד לבדוק את התרגיל, ואם המעורבים חשפו בפני מנדלבליט את חלקם בהחלטות הקודמות. השאלות עוררו התנגדויות מצד התביעה.
מנדלבליט הדגיש כי אינו זוכר שנמסר לו שהפרקליטות אישרה את התרגיל, והסתייג מהניסיון להציג הנחות עובדתיות כחלק מהשאלות. „אתה שם עובדות לא נכונות ואז אתה מביא עובדות כאילו הסכמתי לדבר הזה”, אמר לחדד.
המכתב לחימי והמידע שהוצג ליועמ”ש
חדד הציג גם מכתב ששלח מנדלבליט ב-10 בספטמבר 2019 ליו”ר לשכת עורכי הדין דאז אבי חימי. במכתב נכתב כי חומרי החקירה אינם תומכים בפרסומים על לחץ שהופעל על עדי מדינה כדי שימסרו גרסאות שאינן אמת.
הסנגור ביקש לברר כיצד הדברים מתיישבים עם העדות על פעולות פסולות, ואם המידע שהועבר למנדלבליט בזמן אמת שיקף את מלוא התמונה.
מנדלבליט השיב כי דבריו התבססו על המידע שהוצג לו באותה עת. הוא הזכיר גם טענות להתערבות ביחסי עורך דין ולקוח ולניסיון להביא להחלפת סנגור, והבהיר כי התנהלות כזאת אינה מקובלת עליו.
כשנשאל אם היה חותם כיום על המכתב בנוסחו המקורי, אמר שאינו זוכר די הצורך את מלוא תוכנו ואת השתלשלות האירועים, ושעליו לקרוא אותו כדי להשיב.
תיק הצוללות: „לא זיהיתי חשד נגד ראש הממשלה”
בתחילת העדות עסק חדד גם בתיק 3000 ובשאלה אם המשטרה ביקשה להגיע באמצעותו לנתניהו. מנדלבליט אמר כי מספור התיקים לא העסיק אותו, וכי לא ידע על כוונה כזאת.
הוא אישר שלא התיר לבדוק או לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות. „לא זיהיתי חשד נגד ראש הממשלה בתיק זה”, אמר, והסביר כי אילו היו מגיעות בהמשך ראיות המצדיקות זאת, הייתה נפתחת בדיקה או חקירה.
לדבריו, הבהיר את עמדתו הן לגורמים שעסקו בחקירה והן לציבור, על רקע העיסוק התקשורתי בפרשה.
המחלוקת על גבולות העדות
בפתח הדיון הבהיר נציג התביעה יונתן תדמור כי העדת יועץ משפטי לממשלה היא „חריג שבחריגים”. לדבריו, התביעה לא התנגדה לזימון בשל הנסיבות הייחודיות הנוגעות לאישורי פתיחת החקירות, אך אין בכך שינוי במדיניותה לגבי העדת בכירים אחרים או חשיפת שיח פנימי.
מנדלבליט אמר כי התכונן לעדות באמצעות עיון בכתבות ורענון זיכרונו, וכי לא שוחח עם תובעים או עם גורמים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בתיק. הוא ציין שנפגש עם עורך דין שאינו קשור למשפט לצורך התייעצות על ההיבטים הפרוצדורליים של העדות.
בתחילת הדיון התלונן גם על פנייתה של העיתונאית איילה חסון אליו מחוץ לאולם. חסון ביקשה להציג לשופטים את התיעוד שצילמה.
הדיון יצא להפסקה לאחר שהעדות עסקה בהיקף הפיקוח של מנדלבליט על החקירות, במידע שהועבר אליו ובדרך שבה החליט לטפל בפעולות שהגדיר פסולות.
