היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט הגיע הבוקר (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים, לקראת עדותו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי שהחליט להעמיד את נתניהו לדין זומן הפעם בידי סנגוריו כעד הגנה, וצפוי להשיב על שאלות הנוגעות לאישור החקירות ולפיקוח על פעולות המשטרה. נתניהו צפוי לנכוח באולם.
העדות מתקיימת כמעט שבע שנים לאחר ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין, וכעשור לאחר תחילת הבדיקה בעניינו. עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין מבקשים לברר באמצעות מנדלבליט האם החוקרים פעלו במסגרת האישורים שנתן, או ביצעו פעולות ללא הסכמתו ובניגוד להנחיותיו.
ליבת המחלוקת נוגעת לסעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי „לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה”. ההגנה טוענת כי בחקירות נתניהו לא מולאה הדרישה כנדרש; התביעה דוחה את הטענה ועומדת על כך שהבדיקות והחקירות אושרו כדין.
הסנגורים ביקשו להקצות לעדות שבעה ימי דיונים: היום ומחר, ובהמשך ב-18 עד 22 באוקטובר. המועד האחרון חל חמישה ימים לפני הבחירות. עם זאת, משך העדות עשוי להתקצר בהתאם להחלטות ההרכב ולהיקף הסוגיות שיותר להגנה לברר.
מנדלבליט ביקש לדחות את העדות לנובמבר או לדצמבר, בנימוק שעליו להיערך לפתיחת שנת הלימודים בפקולטה החדשה למשפטים במכללה האקדמית רמת גן, שבה הוא משמש דיקן. בבקשתו הבהיר כי יתייצב בכל מועד שיקבע בית המשפט. השופטים לא נענו לבקשת הדחייה.
אחת השאלות המרכזיות תהיה כיצד ניתנו האישורים ומה בדיוק כללו. בתחילת המשפט דרשו השופטים מהפרקליטות להעביר את אישורי היועמ”ש להגנה. התברר כי האישורים ניתנו בעל פה במהלך ישיבות עם גורמי החקירה, ותועדו בפרוטוקולים של משרד המשפטים, במקום במסמכי החלטה נפרדים. השופטים מתחו ביקורת על אופן התיעוד, אך לא ביטלו בשל כך את כתב האישום.
במהלך פרשת ההגנה הציגו הסנגורים עדויות של חוקרים שלטענתם מלמדות על חריגה מגבולות האישורים. החוקר צחי חבקין העיד בנובמבר 2025 כי בשלב מסוים הותר לצוות לבדוק את השימוש שעשה יאיר נתניהו בדירתו של ג’יימס פאקר במלון רויאל ביץ’, אך החוקרים הרחיבו את הבדיקה לנושאים נוספים בפרשת המתנות. לדבריו, נחקרו גם עניינים הקשורים לארנון מילצ’ן, למרות הגבלות שהטיל מנדלבליט באותו שלב.
סוגיה נוספת נוגעת לפגישה שקיים מפקד יאח”ה לשעבר ערן קמין עם העיתונאי בן כספית ב-2015, לפני פתיחת החקירה הרשמית. קמין הסביר בעדותו כי מדובר היה בבירור מידע מודיעיני, שנועד לבחון את מהימנותו ואת האפשרות שיצדיק חקירה. הוא טען כי לפגישה מסוג זה לא נדרש אישור היועמ”ש.
הסנגורים צפויים לעסוק גם בהאזנת הסתר שהופעלה ב-2017 כלפי מקורבו של נתניהו, נתן אשל, במסגרת תיק 2000 ובאישור בית משפט. החוקר שמואל שרביט העיד כי נצטווה להפסיק את ההאזנה זמן קצר לאחר שהחלה. ההגנה העלתה שאלות בנוגע לאישור היועמ”ש לפעולה, בעוד יועמ”ש יאח”ה לשעבר אלון צרפתי העיד כי הסכמת היועמ”ש נדרשת לפתיחת החקירה, ולא לכל פעולה במסגרתה.
המחלוקת התחדדה בעקבות פרסום חלקים מפרוטוקול ישיבה שנערכה אצל מנדלבליט ב-2016. ההגנה טענה כי הדברים מלמדים על פעולות שבוצעו ללא אישור ועל ביקורת שהטיח היועמ”ש בחוקרים. הפרקליטות הגישה קטעים נוספים מאותה ישיבה וטענה כי הביקורת עסקה באפיק חקירה אחר, הקשור לאודליה כרמון, וכי מנדלבליט דווקא אישר להמשיך בבדיקת המתנות.
נושא נוסף שעשוי לעלות הוא תרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ והאופן שבו נבדקה התנהלות החוקרים בעקבותיו. חפץ תיאר בעדותו לחצים חריפים ותשישות, אך הבהיר כי תרגיל החקירה עצמו לא היה שיקול בהחלטתו להפוך לעד מדינה. הסנגורים צפויים לשאול את מנדלבליט גם על ההחלטה לבדוק את התרגיל באמצעות מסמכים, ללא תשאול השוטרים שהיו מעורבים בו.
לאחר שאלות ההגנה תוכל הפרקליטות לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית ולהציג את גרסתה לאישורים שניתנו. העדות נועדה לברר את המחלוקת העובדתית שעליה מבקשים הסנגורים לבסס את טענותיהם לפגמים בחקירה ולהגנה מן הצדק.
ההחלטה הסופית להעמיד את נתניהו לדין פורסמה ב-21 בנובמבר 2019 בעת שנתניהו חתם על ארבעה הסכמי שלום עם מדינות מוסלמיות במסגרת הסכמי אברהם; כתב האישום הוגש לבית המשפט ב-28 בינואר 2020, לאחר שנתניהו משך את בקשת החסינות שלו.
