טבעת קידושין כשרה, מה ההלכה דורשת ולמה הטבעת חלקה
רגע הטבעת מתחת לחופה הוא שיא הקידושין. אילו דרישות הלכתיות חשוב להכיר לפני שבוחרים טבעת לחתונה?
– 2 דקות
ברוב החתונות בישראל הרגע המרכזי מתחת לחופה הוא רגע הטבעת. החתן עונד אותה על אצבע הכלה ואומר „הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל”, ובזה מתבצעים הקידושין. כדי שהרגע הזה יהיה תקין מבחינה הלכתית, לטבעת יש כמה דרישות פשוטות שכדאי להכיר לפני שאתם קונים אותה.
הטבעת צריכה להיות של החתן
הקידושין נעשים בכך שהחתן נותן לכלה חפץ בעל ערך, ולכן הטבעת חייבת להיות שלו. אם החתן קנה אותה מכספו, הכל ברור. אם ההורים קנו אותה, הם צריכים לתת אותה לחתן במתנה גמורה לפני החופה, ולא להשאיל אותה. טבעת שאולה, למשל טבעת משפחתית שאמורה לחזור לסבתא אחרי החתונה, מעוררת בעיה הלכתית, ולכן במקרים כאלה חשוב להתייעץ עם הרב מראש.
הערך המינימלי שנדרש הוא שווה פרוטה, סכום סמלי לגמרי. בפועל כל טבעת זהב שתקנו עומדת בזה בלי שום קושי.
למה בלי אבן?
המנהג הרווח, שמבוסס על פסיקת הרמ”א, הוא לקדש בטבעת חלקה בלי אבן חן. ההסבר המקובל קשור להערכת השווי. את הערך של טבעת זהב פשוטה קל להבין, ואילו את השווי של אבן קשה לאמוד במבט, והכלה עלולה לחשוב שהיא שווה יותר או פחות ממה שהיא באמת. כדי שהקידושין לא ייעשו על סמך טעות, מקפידים על טבעת שאין בה ספק.
מסיבה דומה רבנים רבים ממליצים על טבעת חלקה לגמרי מבחוץ, בלי חריטות או עיטורים בולטים. חריטה בצד הפנימי, כמו שמות בני הזוג או תאריך החתונה, נפוצה מאוד. אם אתם רוצים טבעת עם דוגמה או עיטור, תשאלו את הרב שמסדר את הקידושין לפני הרכישה ולא ביום החתונה.
את טבעת האירוסין עם היהלום הכלה עונדת לפני החתונה ואחריה, אבל מתחת לחופה מקדשים בטבעת הפשוטה.
האם הטבעת חייבת להיות מזהב?
מבחינת ההלכה אפשר לקדש גם בטבעת כסף, כל עוד יש לה ערך. המנהג המקובל בישראל הוא טבעת זהב, צהוב או לבן, ורוב הזוגות בוחרים בה גם כי היא הטבעת שתענדו כל יום במשך שנים. זהב מחזיק מעמד, לא מחליד ושומר על המראה שלו גם אחרי שנים של ענידה יומיומית.
כשאתם בוחרים, תחשבו על הרוחב ועל הנוחות. טבעת רחבה בולטת יותר, אבל לחלק מהנשים היא מפריעה בעבודה עם הידיים. טבעת מעוגלת מבפנים, שנקראת טבעת נוחות, מחליקה על האצבע בקלות ונוחה יותר לענוד כל היום.
על איזו אצבע ובאיזה רגע?
מתחת לחופה החתן עונד את הטבעת על האצבע המורה של יד ימין של הכלה, וזה נעשה בפני שני עדים כשרים שרואים את הנתינה. אחרי החתונה רוב הנשים מעבירות את הטבעת לקמיצה, לרוב ביד שמאל, וזה כבר עניין של מנהג והעדפה ולא של הלכה.
כדאי לוודא שהטבעת עוברת את הפרק של האצבע המורה בלי מאמץ. מתחת לחופה, בהתרגשות ובחום של קיץ ישראלי, אצבעות מתנפחות, ואף אחד לא רוצה רגע של משיכה ודחיפה מול כל האורחים.
ומה עם הטבעת של החתן?
הטבעת של החתן לא שייכת לטקס הקידושין עצמו. בהלכה הקידושין הם מעשה של צד אחד, ויש רבנים שמסתייגים מכך שהכלה תיתן טבעת לחתן מתחת לחופה, כדי שלא ייראה כאילו מדובר בקניין הדדי. לכן זוגות רבים מחליפים את טבעת החתן אחרי החופה, בחדר הייחוד או בהמשך הערב.
כשאתם בוחרים טבעות נישואין כזוג, אפשר לבחור שתי טבעות באותו סגנון ובאותו גוון זהב, כשהטבעת של הכלה חלקה כנדרש והטבעת של החתן רחבה מעט יותר. מידת הטבעת משתנה במהלך היום ובין עונות, אז תמדדו את האצבע בשעות אחר הצהריים, כשהיא בגודל הרגיל שלה, ולא בבוקר קר. תתחילו לחפש חודשיים או שלושה לפני החתונה, כדי שיהיה זמן להתאמת מידה ולחריטה בלי לחץ.
